החלטה בתיק ת"א 1392-07

א.         מהות הבקשה

זו בקשה לכוף על המשיב קנס מכוח סעיף 6(1) לפקודת בזיון בית משפט, בשל הפרת צו מניעה שניתן במסגרת פסק דין חלקי מיום 22.1.12.

הבקשה הוגשה לבית המשפט בתאריך 10.6.12, ונתקיים בה דיון במעמד הצדדים בתאריכים 5.7.12 ו-4.11.12, אולם מפאת תקלה מנהלתית טרם ניתנה בה החלטה.

ב.         עובדות רלבנטיות

בתאריך 22.1.12 ניתן פסק דינו החלקי של מותב זה בתביעה דנן, שעניינה הפרת זכויות קניין רוחני בבגד ים מסוג מכנסון קיפול בד פרי עיצובה של התובעת.

בפסק הדין החלקי נקבע, בין היתר, שהנתבע הפר את זכות הקניין הרוחני של התובעת במדגם רשום לגבי מכנסון קיפול בד ועל כן:

" ניתן בזאת צו מניעה המורה לו לחדול לאלתר ולהימנע בעתיד מכל יבוא, ייצור, רכישה, שיווק, מכירה, פרסום או הפצה, בין בעצמו ובין באמצעות אחרים, של מכנסון מורנה ו / או של כל דגם אחר הדומה באופן בולט למדגם הרשום של התובעת".

לטענת המבקשת, בתאריך 5.6.12 נשלחה מטעמה הגב' סופיה שינדין אל חנות הנתבע בכפר סבא, ורכשה בגד ים הכולל חזיה ומכנסון קיפול בד, אשר סומן כ" מורנה" (נספח א' לבקשה).

הגב' שינדין העידה בתצהירה (סומן " א'") שהמבקשת הינה חברתה, וביקשה ממנה לבדוק האם בחנות בגדי ים "מורנה" בקניון G  כפר סבא, מוצעים למכירה ונמכרים בגדי ים עם מכנסון קיפול בד אשר דומה לעיצוב מכנסון קיפול הבד של המבקשת.

לבקשת הביזיון צורפה גם חוות דעת מומחה שניתנה ע"י מר רנן בן דוד (סומנה " ב'"), בה נקבע, בין היתר:

" מהשוואת החלק התחתון של בגד הים אשר הוצג בפני כמוצר שמקורו בחנות של מר אלי טל (ר' נספח א'), עם המכנסון שהוצג בפני כמוצר שמקורו בגב' משען (ר' נספח ה'), (ואשר כדוגמתו שימש אותי גם בחוות דעתי בת"א (מחוזי-ת"א) 1392/07 הנ"ל), מתחייבת לדעתי המסקנה, כי - מכנסון בגד הים שמקורו בחנות ממר אלי טל, דומה באופן בולט, בעיצובו ובגזרתו, למכנסון פרי עיצובה של הגב' משען.

מהשוואת מכנסון בגד הים אשר נמסר לי כי מקורו בחנות של מר אלי טל (נספח א'), לדמויות אשר מופיעות במסמך מדגם מס' 41121 (נספח ו'), (תעודת מדגם אשר שימשה אותי גם בחוות דעתי בת"א (מחוזי-ת"א) 1392/07 הנ"ל), מתחייבת לדעתי המסקנה כי - המדובר במוצר אשר דומה מאוד (אם לא זהה), לדמויות אשר מופיעות במסמך תעודת המדגם".

בתשובתו לבקשת הבזיון טען המשיב שאין מדובר במכנסון נשוא פסה"ד החלקי, אלא בפריט " קולקציה" בודד שנותר בחנותו, כמעין סקיצה ניסיונית ולא גמורה שהוכנה בשלבים המוקדמים של פיתוח המכנסון.

בתצהירו העיד המשיב שבתווית המכנסון שנרכש ע"י הגב' שינדין, לא רשום מספר דגם כלשהו, כפי שמופיע על כל מוצרי החנות האחרים, דבר המעיד על כך שמדובר בפריט בודד בשלב פיתוח.

כמו כן לעדותו, מדובר בפריט בודד שנותר בחנות בטעות בין הסחורה, כאשר סך כל הפריטים שהוכנו בשלב זה היה מועט ביותר והסתכם בפחות מעשרה פריטים.

בחקירתו בבית המשפט אישר המומחה מר בן דוד שאין זהות בין המכנסון שהוצג בפניו אשר נרכש ע"י הגב' שינדין, הכולל הדפס, לבין המכנסון שעיצבה התובעת שהוא חלק, ללא הדפס (עמ' 96 שורות 8-6). לעדותו (שם, שורות 32-31):

" ת: ... שני הדגמים הם העתקים, הם אותו דגם, השיטה של הגזירה, שיטת התפירה היא העתק אחד. האם הם זהים או לא, אני לא יכול לומר...".

לעדותו של מר בן דוד, אין שני מוצרים שהם זהים אפילו אצל אותו יצרן (שם, שורה 11).

בהמשך העיד שהוא אינו מכיר מונח מקצועי של " פריט קולקציה" (עמ' 97 שורה 4).